גז"ד למורשעים בשוד קשישה בנסיבות מחמירות גרימת חבלה חמורה ונסיון להוציא כספים מהבנקט עם כרטיסי האשראי שנשדדו

1.         הנאשמים הודו בעובדות כתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון והורשעו בעבירות דלקמן:  שוד בנסיבות מחמירות - לפי סעיף 402(ב) + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); גרימת חבלה חמורה - לפי סעיף 333 + סעיף 29 לחוק העונשין וניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות - לפי סעיף 415 סיפא + סעיף 25 + סעיף 29 לחוק העונשין.

2.         עובדות כתב האישום המתוקן בתמצית.

ביום 2/8/11, בסמוך לשעה 22:30, הגיעו הנאשמים באמצעות רכב מסחרי לבן (להלן: הרכב), לאזור שדרת הבנים בקרית ביאליק. אחד מהנאשמים ירד מהרכב, ניגש אל מאחורי הגב' ג.ס. ילידת 36' (להלן: המתלוננת) תפס בעורפה, הפילה על הכביש, משך בכוח את תיקה, אותו החזיקה בידה (להלן: התיק), והצליח לשלוף אותו מידה. הנאשם רץ עם התיק חזרה לרכב, שם המתין לו הנאשם האחר, ויחד נמלטו מהמקום. כתוצאה ממעשיהם אלה נגרמו למתלוננת שבר בכתף ימין, שפשופים שטחיים בקדמת הברכיים ופצע בשפה העליונה.

בתיקה של המתלוננת היו בין היתר כרטיסי אשראי מסוג אמריקן אקספרס וויזה מולטי, כרטיס מסוג ויזה סופר סל, 2,000 ש"ח במזומן, תעודות, מכשיר טלפון נייד, מפתחות, שלושה פנקסי שיקים מבנקים שונים וכן מסמכים אחרים.

הנאשמים נסעו עם הרכב לנצרת. תחילה הגיעו לסניף של הבנק הערבי ישראלי בנצרת, ובסמוך לשעה 23:11 בצעו ביחד שלושה ניסיונות למשיכת מזומנים מהכספומט באמצעות כרטיס הויזה של המתלוננת, עד שכרטיס האשראי נבלע. בהמשך, הגיעו הנאשמים לסניף של בנק הפועלים בנצרת, ובסמוך לשעה 23:17 בצעו ביחד שלושה ניסיונות משיכה מהבנקט באמצעות כרטיס אמריקן אקספרס של המתלוננת, עד שכרטיס האשראי נבלע.

במעשיהם המתוארים לעיל, הנאשמים גנבו את תיקה של המתלוננת לאחר שהשתמשו באלימות כלפי גופה, וגרם לה חבלה חמורה. כן ניסו לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בשל היות העבירה נלווית לעבירת השוד.

3.         ראיות לעונש

א. לנאשמים אין הרשעות קודמות. נוכח גילם הצעיר ועברם הנקי נתבקשו תסקירים של שירות המבחן בעניינם.

ב. תסקיר בעניינו של הנאשם 1

קצינת המבחן סקרה את נסיבותיו האישיות של הנאשם, רווק בן 22, המתגורר בבית משפחתו הנורמטיבית בכפר מנדא.

לדבריה, לקח הנאשם 1 אחריות על המיוחס לו, אך נטה להשליך את מרבית האחריות על שותפו. הוא שלל תכנון קודם למעשיו, ומסר כי תחילה ניסה למנוע את התרחשות העבירה, אך בהמשך התפתה ללחצי חברו ולכסף הקל.

הנאשם 1 מסר כי מדובר בבילוי הראשון שלו מחוץ לכפר לאחר שעבר ניתוח ברגלו ושכב ממושכות בביתו, עקב תאונת עבודה בה היה מעורב. הוא ביטא תחושות של צער וחרטה שנראו לה כנים, גילה אמפטיה כלפי קורבן העבירה, ולקח אחריות על הפגיעה ועל הנזק הפיסי והנפשי שנגרם לה.

היא התרשמה מבחור צעיר, בלתי בשל, שפעל מתוך דימוי עצמי נמוך, מתקשה להפעיל שיקול דעת ועסוק בסיפוק צרכים מידיים. יחד עם זאת, לא מצאה דפוסי התנהגות עבריינים כמשמעותם, וסברה כי ההליך הפלילי חידד עבורו את הגבולות בין מותר לאסור.

נוכח כל האמור לעיל, ומשביטא הנאשם 1 רצון להשתתף בתוכנית טיפולית, המליצה שלא למצות את הדין עמו, להעדיף את הפן השיקומי טיפולי, ולהעמידו בצו מבחן למשך שנה וחצי, במהלכה ישולב בקבוצה טיפולית כדי לשפר את דימויו העצמי ואת דרכי התמודדותו.

כמו כן, המליצה על הטלת עונש מרתיע שיהיה ניתן להמירו לעבודות שירות, כדי לחדד עבורו את הגבולות בין מותר לאסור, ועל חיובו בפיצוי לנפגעת העבירה.

ג. תסקיר בעניינו של הנאשם 2

קצינת המבחן אשר סקרה את נסיבות חייו של הנאשם 2, ציינה כי הנאשם כבן 23, רווק, מתגורר בבית הוריו בכפר מנדא, ועבד אצל דודו בעבודות נגרות.

הנאשם 2 קיבל עליו אחריות לעובדות המצוינות בכתב האישום, וציין כי הכל קרה מהר ולא היה תכנון קודם לביצוע העבירה. לדבריו, נבעו מעשיו מחוסר שיקול דעת ומתחושת חנק נוכח מצוקה כלכלית שלו ושל בני משפחתו, תוך הדגשת הצורך וההכרחיות לממש את חלומותיו לבנות נגריה באופן מיידי. הוא הביע כאב וצער רב בשל מצבו הנוכחי, וכן קושי לעכל את מעשיו ואת הסתבכותו בפלילים, שלדבריו הינה מעורבותו הראשונה.

למרות שידע לגלות אמפטיה כלפי קורבן העבירה, לקחת אחריות על הפגיעה ועל הנזק הפיסי והנפשי שגורם לה, העריכה קצינת המבחן כי אינו מסוגל לבטא את אשר תחושותיו, והדבר השתקף במיוחד בבדיקה שנערכה לשם התאמתו להליך צדק מאחה. עוד ציינה כי המגשר מטעם שירות המבחן נפגש עם הנאשם 2, והתרשמותו היתה שמדובר בבחור עם קושי בביטוי רגשי הסובל מקהות רגשית. נוכח מאפיינים אלו, לא נערך תהליך גישור בין הנאשם לקורבן העבירה.